עברה שנה וזכרון רגעי הפרידה האחרונים מאמא לא עוזב אותי. נשימותיה הכבדות, הקצובות לאורך אותו הלילה הטרוף, וההבנה המצמררת שהנה מתקרב הרגע ששום דבר לא יכול להכין לקראתו. לעת צהרים, כשנשימותיה נחלשו והאטו, אחזתי בידה, שתמיד חיממה את ידי וכעת היתה קרה, וליויתי אותה, יחד עם אבא, עד שעזבה. באותם רגעים היא נראתה שלווה ורגועה, … המשך לקרוא שנה ראשונה בלי אמא